חודש: יוני 2009

טוקבקים ככלי דמוקרטי – הצעת יעול

לאחרונה עלו במספר כתבות נושא הטוקבקיסטים והשפעתם על פוליטיקאים ועל השלטון בכלל. בסוף השבוע הגיבו עו"ד של עבריינים שהורשעו ונשפטו לשנות מאסר ארוכות וטענו שבית המשפט מתנהל לפי התגובות בטוקבקים. גם הטוקבקיסטים שנשכרו ע"י חברת החשמל חשפו את העובדה שחברות מעסיקות טוקבקיסטים בתשלום. רבות דובר בשאלה האם לחייב ספקיות אינטרנט ובעלי אתרים לחשוף את זהותם של המגיבים שכיום נהנים מאנונימיות או שמא זהו כלי דמוקרטי חשוב שאין לפגוע בו. מה שבטוח שעיתונאים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים וסתם סלבריטאים מתייחסים ברצינות למגיבים וככל הנראה קוראים לפחות חלק מהתגובות לטוב ולרע.

מצד אחד יש משמעות לתגובות המתפרסמות באינטרנט וזהו באמת כלי מוצלח לביטוי ולאינטרקציה עם האדם הפשוט, מצד שני איזה יחס צריך לתת לאלפי תגובות כאשר ברור שחלק ניכר מהם ממומן ע"י כותבים בתשלום או מוטה ע"י מגיבים סדרתיים שנוהגים לכתוב עשרות תגובות לכתבה? במקרים כאלה התגובות חסרי משמעות כיוון שמספר קטן של אנשים יכול להטות את מאזן התגובות לכוון הרצוי וקולם של ההמונים אובד בין הטוקבקסטים הצעקניים והאגרסיבים.

אלא שלכל זה יש פתרון טכני פשוט וזול לישום. בעלי האתרים יכולים לחייב את המגיבים להכנס תחת שם משתמש מסויים ולהשתמש באותו שם בכל התגובות. אמנם אפשר עדיין לפרסם כמה תגובות תחת כמה שמות אך דבר זה יחייב יותר מאמץ, ייקר את העבודה ובמידה וידרשו מהמשתמשים להזין קוד מעורבל (תערובת של מילים ואותיות שמונע מתוכנות אוטומטיות לשלוח בקשות) הרי שזה גם יחייב את המשתמש להתאמץ עבור כל תגובה תחת שם אחר וגם ימנע מתוכנות הפצה שנמצאות בידי משרדי פרסום ויחצנו"ת ומלשלוח "תגובות מטעם". אמצעים אלה יצמצמו משמעותית את הזבלנים ויאפשרו לשקף תמונה אמיתית יותר על הרוחות בקרב הקוראים.

אלא שהסיכוי שזה יקרה קלוש ביותר. YNET למשל מחייב להרשם תחת שם מסויים אך מאפשר לשלוח כמה תגובות שרוצים תחת כינויים שונים עם אותו שם משתמש (כשרק הכינוי מופיע בתגובה). הסיבה לכך היא מסחרית: האתרים ככל הנראה הגיעו למסקנה שיותר תגובות = יותר גולשים, יותר פרסום, יותר כניסות ויותר אקשן. עכשיו כשגם בתגובות עצמן מופיעות פרסומות יש אינטרס ברור לייצר כמה שיותר תגובות.

מפתח פרילנסר: עשה ואל תעשה בעבודה מול לקוח

להבין את צרכי הלקוח
אחד הדברים החשובים לפרילנסר בתחום הפיתוח הוא להבין את צרכי הלקוח. הרבה פעמים דברים שלא היו מתקבלים בחברות טכנולוגיות מקובלים אצל הלקוחות. לקוח אחד ביקש להתממשק מול מערכת הERP שלו כך שכל עדכון בERP בטבלה מסויימת יעדכן אוטומטית את האפליקציה שלו. האופן שבו הוא עשה את זה היה שהERP הנפיק אחת לשעה קובץ טקסט עם רשימת השינויים ושמר אותה בתיקיה משותפת. באפליקציה החיצונית היה Timer שפעם בשעה קרא את הקובץ וייבא את הנתונים. היועצים הציעו להחליף את המערכת בטענה שזו שיטה גרועה. הם המליצו על SOA, Web Services שימוש במוצרי תווכה שונים ושרתי אינטגרציה. אבל לשאלה הפשוטה של הלקוח לאף אחד לא היה מענה: מה רע במצב הקיים?

(לא) להיצמד רק למה שמכירים
פרילנסרים ועצמאים רבים נוהגים לפתח בטכנולוגיות שהם מכירים ואוהבים. הרבה פעמים אני מזהה "טביעת אצבע" של מפתח שנצמד לסביבה מסויימת. איש מקצוע אמיתי מסוגל תעלות מעל ההעדפות האישיות שלו ולתכנן את הפתרון הטוב ביותר ללקוח בהתבסס על הכלים והטכנולוגיות המתאימות ביותר. אין סיבה לבחור בדוט נט כשאפשר לפתח אתר תוכן בPHP עם פלטפורמת ניהול תוכן מוכנה במהירות רבה יותר ובעלויות נמוכות יותר.

הכנסת טכנולוגיות מגוונות מדי לארגון
עוד בעיה נפוצה היא שיועצים עצמאים נוטים למצוא את הכלי המתאים ביותר לפתרון הספציפי מבלי להתחשב באסטרטגית הIT של הארגון. בחברה מסויימת היה ERP של SAP, כמה אפליקציות דוט נט, בסיס נתונים של אורקל ופורטל ארגוני של SAP Portal. כשהם ביקשו לפתח אפליקציה תפעולית מסויימת, הקבלן בחר בOracle JDeveloper על שרתי Oracle IAS לפיתוח התוכנה. התוכנה היתה תוכנה קטנה ששרתה צורך מסויים והבעיה נוצרה כשבארגון "צמח" לפתע סט שרתי חדשים, סביבת פיתוח, ופלטפורמה שצריך לתחזק. זה דרש הקצאה של כוח אדם, יועצים, חומרה ורשיונות תוכנה רק בשביל אותה אפליקציה. אז אומנם הפיתוח הראשוני היה מהיר אבל התחזוקה רבת השנים שלא לדבר על שינויים ותיקונים גררו את הלקוח להוצאות כבדות ומיותרות. הפתרון הנכון היה לבחור באחת הפלטפורמות שנמצאות כבר בארגון ולפתח על בסיסה.

עומס טכנולוגיות – Over Kill
בעיה נוספת שמאפיינת בעיקר את הפרילנסרים חובבי הטכנולוגיות והגאדג'טים הוא שימוש מופרז בכלים מתוחכמים שבסופו של יום לא מספקים ערך מוסף ללקוח או אפילו פוגעים בו. הרבה פעמים מתכנתים רוצים להשתמש בטכנולוגיות המשוכללות והנוצצות ביותר כשמספיק משהו הרבה יותר בסיסי. למשל, שימוש נפוץ בשרתי JBoss ובJ2EE מנפחים פרוייקט ג'אווה כשהרבה פעמים כל מה שצריך הוא Servlet Container כמו Tomcat בשילוב עם Hibernate. אין טעם להשתמש בשרת אפליקציות כבד אם לא מתכוונים לנצל את הפונקציונליות שלו.

יותר מדי גנריות
נושא שמאפיין במיוחד פרילנסרים שהגיעו מחברות הי-טק ועברו לשוק הIT והאנטרפרייז. בחברות הי-טק בדרך כלל מפתחים מוצרים ופלטפורמות שמיועדים למגוון גדול של לקוחות. לכן מקפידים לשמור על גמישות מקסימאלית, יכולת הרחבה, ומוצר שניתן להכניס בו שינויים עתידיים. הרבה פעמים זה גורר דיזיין מסובך שכולל רמות הפשטה והפרדה בין השכבות השונות. צריך לזכור שבשורה התחתונה הלקוח רוצה אפליקציה עובדת ורוב הסיכויים שהוא ישאיר אותה כפי שהיא ל7-8 שנים הבאות. אין טעם לפתח מודולים ושכבות מעבר לסטנדרטים המקובלים (MVC וכו'). גם אם בסוף יהיה צורך להכניס שינויים, תמיד אפשר להתאים את הקוד והסיכוי לא שווה את הסיכון (או את הבזבוז ליתר דיוק).

הצמדות לאפיון
לקוחות מצפים מהיועצים החיצוניים להגדיל ראש באופן סביר ומידתי. בדרך כלל כשניגשים לפתח מערכת מידע בארגון גדול, מקבלים אפיון מפורט לפי סטנדרטים קבועים. במהלך הפיתוח כמעט תמיד מתגלים טעויות באפיון: מסכים לא הגיוניים, מידע חסר, פיצ'רים חסרים. הדרך הנכונה לטפל בנושאים הללו היא להעלות אותם ולא להתעלם מהם. צריך לזכור שאת האפיונים כותבים מנתחי מערכות שלא תמיד רואים את התמונה המלאה בעת שלב התכנון. גם נתקלים ברעיון שיכול לחסוך זמן, או בדרכים לשיפור כדאי להעלות אותם.

יצירתיות יתר
מאידך, מתכנתים עצמאים רבים אוהבים לעבוד באופן עצמאי כשהם קובעים בעצמם איך יראה המוצר המוגמר. זו טעות. הרבה פעמים אני נתקל במשפטים כמו "אל תדאג, אני יודע בדיוק מה אתה צריך זה ייראה סוף הדרך". צריך לזכור שמה שנראה הגיוני למתכנת לא בהכרח מתאים למשתמשי הקצה שבדרך כלל הם בעלי רקע שונה. אפילו אנשי מערכות המידע בתוך הארגון (הלקוח) לא תמיד מצליח להוציא מוצר שמתאים למשתמשים אבל לפחות הוא קרוב יותר לשטח מאשר המפתח.

לפתור בעיה בלתי פתירה

אסייג ואומר שמאמר זה מיועד בעיקר למתחילים אבל גם מתכנתים וותיקים יכולים למצוא בו עניין. פעמים רבות אנחנו נתקלים בבעיה בעבודה שבמבט ראשון נראית בלתי פתירה. אני אישית, אני מאמין שההבדל בין מתכנת טוב למתכנת מעולה הוא ביכולת לעקוף ולמצוא פתרונות שלא נפתרים באמצעות ההגיון הפשוט. אני לא מדבר על אלגוריתם מסובך או קוד שלא רץ כראוי – בשביל זה יש מספיק כלים ומתודולוגיות. אני מדבר על מצבים שבדרך כלל לא נמצאים בשליטתנו.
דוגמא: אתה מפתח מול שרת אפליקציות ובשלב כלשהו כל נסיון להעלות את האפליקציה (Deploy) זורקת שגיאה: The server failed to deploy the application: error #4522
אתה בטוח שלא עשית שום דבר חריג, אין שום דרך לדבאג את זה ואין שום שינוי בקוד שיכול לתקן את זה. האפשרות הסבירה ביותר למרבית האנשים היא לפנות למישהו מנוסה "תותח" כמו שאוהבים לכנות אותם שיפתור את הבעיה. אתה תצא בסדר: זה לא באג בקוד שלך ולא עשית שום דבר רע. אבל האם שאלת את עצמך פעם איך עובד כלשהו הגיע למצב שהוא נחשב "תותח"? למה שלא תהיה אחד כזה בעצמך?
כמובן שמרכיב הניסיון הוא חשוב אבל יש עוד דברים שמשפיעים על יכולת פתרון בעיות. יש מתכנתים שאחרי שנתיים נחשבים למומחים ויש אחרים שגם אחרי 10 שנים נשארים בינוניים. להלן סדר פעולות שיכול לסייע בפתרון של כל בעיה:

הדרך הסטנדרטית – איסוף מידע
רוב המערכות מספקות לוגים ברמה כזו או אחרת. הדבר הראשון שמתבקש הוא לבדוק איזה הודעות המערכת נותנת. יש מערכות שצריך להדליק את הlogger או לכוון את הרמה שלו לרמה גבוהה יותר.

בדוק את כל האפשרויות
עצור רגע ונסה לחשוב מהם כל הגורמים שעלולים להביא לשגיאה. ערוך רשימה של check list ועבור עליה בקפדנות. דוגמא: רפרנסים לקבצי JAR, האם הURL הוא הנכון, האם השתנה שם הפרוייקט/הקומפוננטה/הדף וכו'.

צמצם אפשרויות – אלימינציה
הבעיה יכולה להיות במקומות שונים: בשרת, באפליקציה שלך, בדאטה בייס, בתקשורת, במערכת חיצונית כלשהו או במודול מסויים במערכת. זה הזמן לפסול אפשרויות. תתחיל מלבדוק האם השרת עובד עם אפליקציה אחרת? האם אתה יכול להעלות אפליקציה סתמית (hello world) ולהפעיל אותה? זה ייקח 5 דקות של עבודה ויכול לחסוך שעות של בדיקות.

חזור לנקודה האחרונה העובדת
בצבא כשהיינו מתברברים בניווטים, היה המ"פ עולה בקשר ופוקד: "תחזור לנקודה האחרונה ותמשיך משם". אם לפני שנייה האפליקציה עבדה ועכשיו לא, אז מוכרח להיות משהו שהשתנה. נסה לעשות roll back לשינויים ולאט לאט להוסיף שינוי אחר שינוי עד שתגלה מה השתנה. שיטה זו לא תמיד אפשרית אם מדובר בשינוי גדול.

חיפוש בגוגל ובאינטרנט
יעיל במיוחד בעבודה מול מערכות חיצוניות. העתק את שורת השגיאה ותריץ בגוגל. בהרבה מקרים ה2-3 תוצאות הראשונות יתנו הסבר מדויק של הבעיה ופתרונה. לפעמים צריך קצת להוסיף מילים לשורת החיפוש כמו: "deployment error #333 WebLogic 8.1" אבל העניין ברור. 20 שניות שיכולות לחסוך שעות של עבודה.
אגב, בדרך כלל חיפוש בגוגל יעיל יותר מחיפוש באתר החברה. גוגל פשוט מאנדקס את העמודים בצורה הרבה יותר יעילה ממרבית מנועי החיפוש הפנימיים. נסו לחפש מידע בגוגל לעומת MSDN או האתר של אורקל ותמצאו שגוגל נותן תוצאות הרבה יותר טובות. רק אם לא מוצאים בגוגל כדאי לחפש באתרים אחרים דבר שבדרך כלל לוקח יותר זמן.

חיתוכים בקוד
יש מקרים שברור שהבעיה בקוד אבל קשה לגלות איפה. למשל בקוד ג'אווה סקריפט לא תמיד אפשר לדאבג את הסקריפט והרבה פעמים מתקבלת שגיאה כללית כשאפילו לא יודעים מאיזה דף זה מגיע. במקרה כזה הכי טוב לחתוך את הקוד. נניח שהקוד שלך מכיל 100 שורות. שים את ה50 האחרונות בהערה ותראה אם השגיאה מתרחשת. אם לא, תוציא מההערה 25 שורות וכן הלאה עד שתמצא את השורה הבעייתית. אם השגיאה מתרחשת גם אחרי 50 שורות בהערה, יש לשים עוד 25 שורות בהערה עד שהשגיאה מפסיקה.
כמובן שלא תמיד אפשר לחתוך את הקוד כי יש פונקציות ובלוקים אבל הרעיון הוא לשים בהערה חלקים גדולים של הקוד ואז לאט לאט להחזיר חלק אחר חלק עד שמוצאים את ה"אשם".

להתחיל מאפס
"מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח". לפעמים יותר מהר להתגבר על הבעיה פשוט ע"י דריסה. עובד שלי נתקל פעם בשרת JBoss שעשה בעיות והתנהג מוזר. שגיאות התעופפו, דפים לא הוצגו, והוא נתקע מעת לעת. הוא פנה אליי אחרי שעות של נסיונות לברר מה קרה. במקום לתקן את הבעיה פשוט התקנתי וקינפגתי שרת חדש (10 דקות בדיוק) והכל רץ כמו שעון. נכון, יש סיכון מסויים בלהשאיר את הבעיה פתוחה – אולי עלינו על משהו משמעותי. אבל לפעמים שווה לקחת את הסיכון במיוחד כשמדובר בשלבי פיתוח ובמערכות DEV ופשוט להתחיל מהתחלה בדיוק כמו שמפרמטים מחשב שהופך לאיטי ועמוס מידי.

אודות הבלוג הזה – מי אני

shlomo_schwarcz

מאז היותי ילד אני מתכנת בשפות שונות. בשנים האחרונות עסקתי בעבודות ובפרוייקטים רבים בתחום פיתוח תוכנה: החל מחברות ענק כמו SAP ואינפורמטיקה, דרך סטאטראפים כמו GigaSpaces ועד חברות תעשיתיות שונות כמו בתי זיקוק, פז ונטפים. תחום ההתמחות שלי הוא כל מה שקשור לטכנולוגיות ג'אווה: J2EE, EJB, JSP, Servles, JDBC, JNI, RMI, Spring, Hibernate, JSF, SWING. בנוסף עסקתי רבות גם בתחומי הסאפ השונים ובעיקר בNetWeaver, SAP Portal, WebDynpro, Visual Composer ושאר טכנולוגיות ג'אוואיות של SAP. וכמובן כדי להשלים את התמונה גם .C++, NET, C#, ASP מוכרים לי היטב.

עם השנים גיבשתי תובנות מעניינות על המקצוע אותם אני מתכוון לשתף עם קוראי הבלוג. בנוסף, אפרסם פה קודים ופרוייקטי קוד פתוח שאני כותב בזמני החופשי ומקרים מעניינים שאני נתקל בהם בזמן העבודה.

לסיום, אני פונה אליכם הקוראים. אני תמיד פתוח ליוזמות ורעיונות, שיתופי פעולה, מיזמים, סטארטאפים, שירותי יעוץ ועוד. אתם תמיד מוזמנים לפנות אליי עם כל רעיון או הצעה.

נשתמע,
שלמה שוורץ
shlomo@shefertech.com

נסיון מקצועי

SAP Labs

על החברה
SAP הינה חברת התוכנה השלישית בגדולה בעולם ונחשבת למובילה עולמית בשוק התוכנות לניהול ארגוני. החברה המציאה את תוכנת הERP – תכנון משאבים ארגוניים, תוכנה המתיימרת לנהל את משאבי הארגון מקצה לקצה: משאבי אנוש, פיננסים, לוגיסטיקה, ייצור, הפצה, רכש, מלאי, מכירות ועוד.
ב2001 רכשה SAP את חברת TopTier הישראלית שנוסדה ע"י שי אגסי תמורת 400 מליון דולר במזומן. זמן קצר לפני הרכישה התחלתי לעבוד בטופטיר כמפתח C++. המוצר של טופטיר היה פורטל ארגוני (Enterprise Portal). מדובר באפליקציית WEB שמאפשרת לעובדים בארגון לגשת לכל מערכות המידע של הארגון דרך אתר פשוט ואינטואיטיבי. הרעיון הוא שהכל מאוגד במקום אחד ונגיש דרך הדפדפן ובכך חוסך שימוש בתוכנות רבות ומגוונות. טופטיר הפכה למרכז הפיתוח של SAP בישראל (SAP Labs) ועם השנים הגדילה את מצבת העובדים שלה במאות אחוזים.
במקביל, הפורטל של SAP הפך עם הזמן לחבילת תוכנה מלאה בשם SAP NetWeaver. פלטפורמה זו כוללת בתוכה מספר מודולים שיחד מציעים תשתית רבת עוצמה להפעלת תוכנות ארגוניות שונות. בין השאר כוללת הפלטפורמה

  • שרת J2EE – SAP J2EE Engine
  • פורטל ארגוני – SAP Enterprise Portal
  • מערכת דוחו"ת BI – SAP BW
  • מחולל אפליקציות ויזואלי – Visual Composer
  • סביבת פיתוח ויזואלית – SAP NetWeaver Studio מבוססת אקליפס

פיתוחים מעניינים במסגרת התפקיד
בשנתיים הראשונות התמקדתי בגרסה הראשונה של הפורטל שנקראה EP 5. גרסה זו היתה מבוססת ברובה על הפלטפורמה שפותחה בטופטיר תוך שימוש בטכנולוגיות מיקרוסופט: COM, IIS, ASP, VC++, ATL. המשימות הראשונות היו להפוך את הפורטל ממוצר של חברת סטארטאפ, למוצר שמתאים לסטנדרטים של SAP. הרבה עבודה נדרשה ובמשך שנתיים עמלנו על שחרור גרסאות משופרות. הדגש היה על ביצועים, עמידות, גלובליזציה ותמיכה בשפות מרובות, ותמיכה בפלטפורמות שונות ובעיקר Oracle מאחר והגרסה הראשונה רצה על SQL Server בלבד.
בשלב השני התחלנו לפתח את הגרסה החדשה של הפורטל – EP 6. גרסה זו התבססה כולה על פלטפורמת J2EE ולמעשה נכתבה מחדש מאפס. מרכז הפיתוח בישראל עשה מעבר מהיר לאנשי הפיתוח מC++ לJava. העובדים עברו קורסים מזורזים, גיוסים מאסיבים של אנשי ג'אווה ותחלופת עובדים טבעית הפכו מהר את החברה למרכז מבוסס ג'אווה לחלוטין. הצוות שלי היה אחראי בעיקר על פיתוח רכיבי התממשקות Connectors למערכות חיצוניות: Siebel, Lotus Notes, PeopleSoft  ועוד תוך שימוש בארכיטקטורת JCA.

בתי זיקוק

על החברה
בז"ן הינה בית הזיקוק הגדול בישראל ונסחרת בבורסה בשווי של מעל 5 מליארד ₪. החברה מספקת את מרבית מוצרי הנפט המזוקק לחברות האנרגיה בישראל.

פיתוחים מעניינים במסגרת התפקיד
בבז"ן קיימת מערכת SAP ERP ומערכות חיצוניות אחרות מבוססות טכנולוגיות שונות: ASP, J2EE, VB ועוד. במסגרת התפקיד תכננתי ופיתחתי מערכת ממשקים בין המערכות השונות בארגון מבוסס Web Services ותואם לארכיטקטורת SOA. התפקיד כלל הסבה של מערכות ישנות לפלטפורמות SAP J2EE, אינטגרציה בין מערכות שונות בארגון ופיתוח פיצ'רים חדשים במערכות תפעוליות בסביבת Oracle iAS וOracle JDeveloper.

פז ובתי זיקוק אשדוד

על החברה
בשנת 2006 רכשה חברת פז את בתי זיקוק אשדוד במסגרת מהלך הפרטה של הממשלה תמורת 3.2 מליארד ₪. הרכישה יצרה אתגר עצום למחלקת הIT בשני מובנים:
הפרדת מערכות המידע של בתי זקוק חיפה ובתי זיקוק אשדוד שעד אז פעלו כיחידה אחת
אינטגרציה של מערכות המידע של בז"א עם אלו של חברת פז

על התפקיד
במסגרת התפקיד ייעצתי לחברת פז ולקחתי חלק בהתאמה, הגירה ואינטגרציה של מערכות אשר "ירשו" מבתי זיקוק אשדוד. התפקיד כלל פיתוח בJava/J2EE על פלטפורמת Oracle JDeveloper ושרתי Oracle AS, ניתוח ואפיון המערכות, פיתוח ממשקים ואינטגרציה עם מערכות פז הקיימות ובעיקר SAP R3.

הנוער העובד והלומד

על הארגון
תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד" הוא תנועת הנוער השלישית בגודלה בישראל וכוללת עשרות אלפי חניכים. מערכות הIT של התנועה מתאפיינות בזמני פיתוח קצרים ובהורדת עלויות ע"י פיתוחים פנימיים הנעשים ע"י אנשי מקצוע בתוך הארגון.

על התפקיד
במסגרת התפקיד ביקשנו לפתח ולהקים מערכת ניהול מבוססת WEB שתסייע בניהול משאבי ארגון. המערכת אופיינה ע"י אנשי הארגון וכללה מודולים שונים. על מנת לצמצם בעלויות, שימשתי כיועץ חיצוני במשרה חלקית וסייעתי להכשיר אנשים בתוך הארגון תוך שאני מספק את הארכיטקטורה ואת רכיבי הליבה בעוד שעובדי הארגון מפתחים את שאר החלקים. בין השאר פיתחתי שכבת גישה לDB, מערכת ניהול משתמשים, גישה למסמכים ועוד. המערכת פותחה על שרתי MS IIS תוך שימוש בASP.NET וC# ובבסיס נתונים MySQL.

אדוונטק

על החברה
אדוונטק היא חברת IT ישראלית המונה ארבעה חטיבות עיקריות: SAP, Oracle, Microsoft, Java. החברה מעסיקה כ300 עובדים ופועלת במגזרים שונים.

על הפרוייקט
במסגרת התפקיד הדרכתי שלושה קורסים רשמיים של חברת SAP באיסטנבול, טורקיה.
הקורסים עסקו בהקמה, ניהול ופיתוח בשרתי SAP J2EE Server וניהול תצורת Java בסביבת SAP NetWeaver.

GigaSpaces

על החברה
GigaSpaces הינה חברת סטארטאפ מובילה בתחום הGrid Cache ומפתחת מוצר לשיפור ביצועים במערכות מבוססות Java. המוצר של גיגהספייסס הינו טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת שמירה ואיחסון של אובייקטי Java בזמן ריצה על שרתים שונים בGrid תוך שימוש במשאבים פנויים לפי הצורך.

על הפרוייקט
במסגרת התפקיד פיתחתי קוד בC# על מנת לאפשר העברה וסיריאליזציה של אובייקטי Java מהמערכת של GigaSpaces למערכות .NET ובחזרה. הפיתוח היה בדגש על ביצועים ותמיכה בMulti Threading.

מכללת אינטרביט

על החברה

InterBit הינה המכללה המובילה בישראל ללימודי Java ומכהנת כנציגה הרשמית של SUN בישראל. המכללה מעבירה קורסי ג'אווה בחברות ההי-טק המובילות בישראל בכל תחום אפשרי בJava וכמו כן מתמחה במוצרי קוד פתוח אחרים כגון: PHP, Linux וכו.

על התפקיד
במסגרת התפקיד הדרכתי בקורסי ג'אווה שונים בינהם: Basic Java Programming, Advanced Java, Extreme Java, Developing Eclipse Plug-ins ועוד. הקורסים כללו נושאים מגוונים כגון: Multi Threading, Performance, Memory Management, Design Patterns, JDBC, RMI, JNI, JMX. בין השאר הדרכתי קורסים פנימיים ובחברות: אמדוקס, קומברס ואחרות.

דנשיר מערכות

על החברה
דנשיר מערכות הינה חברת תוכנה המתמחה במתן שירותי IT ומערכות מידע בסביבות מגוונות. לחברה נסיון רב במערכות SAP ופיתוח ויישום ERP והינה שותפה עסקית של SAP.

על התפקיד
במסגרת התפקיד ניהלתי את קבוצת Java & NetWeaver בחברה. התפקיד כלל גיוס וניהול של מפתחי ג'אווה לקבוצה, שווק ומכירות מול לקוחות החברה וגיוס פרוייקטים חדשים, תכנון פרוייקטים בJava ובסביבות SAP Portal אצל לקוחות החברה. בין הפרוייקטים שביצעתי במסגרת החברה:

פיתוח פורטל ארגוני באוניברסיטת חיפה
פיתוח מערכת לדיווחי שעות עבור הסגל הזוטר באוניברסיטת חיפה. אוניברסיטת חיפה מעסיקה אלפי עובדים זמניים בשנה (לעיתים כאלה שעושים עבודה חד-פעמית כגון בדיקת מבחנים או סיוע למחקר). כל עובד מחוייב להגיש דו"ח שעות מפורט שעובר שרשרת אישורים ומוזן למערכת הSAP. המערכת החדשה פותחה בJava/J2EE על בסיס SAP Portal (תוך שימוש בWebDynpro) ומאפשרת לכל איש סגל לדווח שעות דרך מערכת WEB פשוטה וקלה לשימוש. המערכת מנהלת שרשרת אישורים דרך SAP Workflow כך שכל טופס עובר את אישור הדרגים השונים בארגון דרך הSAP.

פיתוח מערכות שונות בחברת נטפים
בחברת נטפים ניהלתי את מערכת הSAP Portal ופיתחתי מספר אפליקציות Java בטכנולוגיית WebDynpro. המערכת של נטפים כוללת עשרות אפליקציות הכתובות בJava ונחשבת למתקדמת ומושקעת.

פיתוח מערכת ניהול בחברת CNW
CNW הינה חברת בלדרות אקסקלוסיבית המתמחה במשלוחים בינלאומיים רגישים הדורשים זמני שילוח קצרים במיוחד. לחברה מערכת ייחודית לתמחור וניהול המשלוחים שפותחה כולה בJava/J2EE על שרתי JBoss. המערכת מבוססת על טהרת הקוד הפתוח: שרתי JBoss, בסיס נתונים MySQL, ותצורת J2EE קלאסית: שכבת UI שנכתבה בServlets/JSP, שכבת מידע ממומשת באמצעות EJB.

על התפקיד
במסגרת התפקיד ניהלתי את צוות הפיתוח של החברה והובלתי את הארכיטקטורה ואת אסטרטגיית הIT של הארגון. בתקופה זו הכנסתי סטנדרטים חדשים בחברה: נהלים לאבטחה וגיבוי, ניהול תצורה, ובקרה על הקוד. בנוסף התחלנו להגר את שכבת הUI ממשקי JSP עם עיצוב לא מיושן וקוד "ספגטי" לשכבת JSF תוך שימוש בספריית IceFaces. בנוסף הובלתי את פיתוחה של מערכת סינכרון המבוססת JMS ומסנכרנת בין שרתי החברה השונים המוצבים בעולם.

אינפורמטיקה

על החברה
אינפורמטיקה הינה חברה אמריקאית המובילה בפיתוח כלי ETL. מוצר הדגל של החברה PowerCenter מאפשר הטענה של מידע ממקורות שונים: בסיסי נתונים, מערכות ERP, Web Services, מסמכים, קבצים וכו', עיבוד המידע והעברתו למערכות אחרות.
בשנת 2008 רכשה אינפורמטיקה את חברת איטמפילד הישראלית תמורת 55 מליון דולר. חברת ItemField פיתחה מנוע המאפשר להמיר קבצים ומידע בפורמטים שונים בדגש על unstructured data. למשל: סריקה של מסמכי word או Excel והפיכתם למידע טבלאי מובנה. Parsing של קבצים בינאריים בעלי פורמט משתנה ועוד. המוצר מוטמע במוצרים אחרים תחת הסכמי OEM עם חברות כמו: SAP, IBM.

על התפקיד
במסגרת התפקיד לקחתי חלק בפיתוח מוצר חדש בשם Data Exchange. מוצר זה מאפשר לקבל הודעות מארגונים וחברות חיצוניות, להמיר אותם לפורמטים המתאימים ולשמור אותם במערכות הפנים ארגוניות. המוצר מהווה את פלטפורמת הB2B של אינפורמטיקה ובין לקוחותיו העיקריים נמצאים כמה מן הבנקים הגדולים בעולם. בצוות הDX פיתחתי את הממשקים בין שרתי הDX לכלי אינפורמטיקה האחרים: PowerCenter. המערכת פותחה בJava תוך שימוש בHibernate, SPRING, בסיס נתונים Oracle, JMS, וטכנולוגיות WEB כמו Tomcat וGWT.

אודות שלמה שוורץ

shlomo_schwarcz

בגיל 10 אבא שלי הביא הביתה את המחשב הראשון שלנו. זה היה אפל 2 עם מסך CRT שחור לבן (ירוק ליתר דיוק). למדתי לתכנת עליו בביסיק ומאז היה לי ברור שבעתיד אעסוק בתחום. בגיל התיכון התחלתי לתכנת ברצינות, בהתחלה בפסקל ואחר כך בC ובC++. היה זה בגיל 16 שמכרתי את התוכנה הראשונה שלי: פיתחתי תוכנת ניהול עבור חברת הובלות קטנה. הקוד נכתב בC על קומפיילר של בורלנד לwindows. הממשק נכתב בWIN16 API ורץ על Windows 3.11. האמצעים היו פרימיטיבים: ברוב הבתים לא היה אינטרנט נגיש ואת רוב התיכנות נאלצתי ללמוד מכמה ספרים ומקבצי הHELP שהגיעו עם הקומפיילר. לא ידעתי מה זה דאטהבייס וכל המידע נשמר בקבצי ASCII על הדיסק. התוכנה השתמשה ברשימות מקושרות ועצים בינארים כדי לאחסן את הרשומות בזיכרון וכל זאת על מחשב 486 מוגבל יחסית. אבל זה עבד, ואפילו עבד טוב.

לאחר הצבא התחלתי לעבוד בחברת סטראטאפ קטנה בשם טופטיר. זמן קצר לאחר מכן החברה נמכרה לSAP ב400 מליון דולר והמשכתי לעבוד בסאפ למעלה מ4 שנים. כשעזבתי את סאפ, הקמתי עסק משלי בשם "שפר מערכות" (ומכאן השם של האתר הזה) ועבדתי כמתכנת ויועץ פרילנסר עצמאי עבור ארגונים שונים. בין לקוחותיי: בתי הזיקוק, פז, הנוער העובד והלומד, GigaSpaces, מכללת אינטרביט, ועוד. לאחר מכן הצטרפתי לחברת דנשיר מערכות על מנת להקים את חטיבת הJava והNetWeaver ועמדתי בראש הקבוצה למעלה משנה כשאנחנו מבצעים פרוייקטים עבור חברות שונות: נטפים, בתי זיקוק, אוניברסיטת חיפה, מירס, תעשייה אווירית, דיאלוג ועוד. התחנה הבאה היתה חברת אינפורמטיקה שם מלאתי תפקיד של מתכנת בכיר – Principle Software Engineer.

ב2010 הקמתי חברת מגהסופט ומאז אני מכהן כמנכ"ל וכמובן ממשיך לפתח ולכתוב קוד במסגרת החברה. MegaSoft עוסקת בפיתוח עבור ארגונים, חברות הי-טק וסטארטאפים במגוון תחומים ובעיקר בג'אווה, Flex, מובייל ופלטפורמות קוד פתוח.

חוץ מזה אני תמיד מחפש את ההרפתקה הבאה ואשמח לקבל פניות, הצעות, הערות והארות.