למה אני עובר מג'אווה לRuby On Rails?

לאחרונה החלטנו להתחיל לפתח ברובי וליתר דיוק ברובי און ריילס. אלפי מאמרים נכתבו בנושא זה, מפרטים ומדגימים את היתרונות בטכנולוגיה זו ואת הקלות והמהירות בה ניתן לפתח מערכות Web. ובכל זאת, לאחר כמעט עשור של תכנות בJava ובעיקר בJ2EE וחלופותיו הפתוחות (Spring, Hibernate וכו') אני מוצא לנכון לפרוס את הסיבות למעבר לרובי.

כי נמאס מהסירבול של Java

אני עובד בג'אווה, בונה אפליקציה יפה עם כמה מסכים. כמות הJars שאני צריך להביא, תהליך בניית האפליקציה (הWAR) והDeploy הארוך גוזלים זמן יקר בכל פעם שרוצים לשנות אפילו שדה אחד מסכן. זה מתחיל בבנייה ארוכה בMaven שתוצאתו קובץ ענק של עשרות MB, ואז צריך להעלות את הקובץ לשרת מה שיכול לקחת דקות ארוכות כשמדובר בCloud, מה שגורם לאתחול האפליקציה (עוד כמה דקות) ולבסוף לבדוק ולגלות ששוב צריך לשנות משהו. התהליך הזה בלתי נסבל. אמנם יש דרכים לעקוף את זה כמו העתקת קובץ JSP ישירות לשרת אבל זה עובד רק בתנאים מסויימים ובוודאי שזו לא דרך מומלצת.

כי האובייקטים בג'אווה הם Strong typed

אני רוצה דבר פשוט: לשלוח אובייקט מJavaScript לשרת, לבצע פעולה כלשהי בשרת ולשלוח בחזרה תשובה לJS. עם JSON זה אמור להיות קל. הstring הופך לאובייקט JavaScript ולהפך. אבל בג'אווה אי אפשר ליצור אובייקט בלי להגדיר לו מחלקה מתאימה מראש. זה אומר או לפרסר את הJSON עם parser כלשהו, או להגדיר קלאס עם שדות ואנוטציות מתאימות ולהשתמש בפרימוורק כמו Jackson. זה אומר שכל שינוי בשדות של הJSON יחייב שינוי בקוד של הג'אווה. הסירבול והסיבוך במעבר מידע בין קליינט לסרבר הוא בעייתי ולא כדאי.

כי ריבוי הפרימוורקים והשכבות מסבך את העבודה

נסו לחבר את Spring וHibernate. לא מסובך מאוד למי שיודע מה הוא עושה. נסו לחבר את זה לGWT, זה כבר כן מסובך כי אין דרך סטנדרטית. עכשיו בואו נגדיר שדה בHibernate, נשתמש בו בDAO (מוזרק דרך ספרינג, אלא מה?), שמתמפה לשדה בטופס GWT. זה כבר מצריך לא מעט עבודה. הטכנולוגיות כל כך רבות, השכבות השונות והחיבורים בינהם מויאים את החשק לפתח. כולם כותבים MVC אבל מה עם Model שמתחבר באופן טבעי לView שמדבר בצורה נורמלית עם הController?

בשביל פיתוח סטנדרטי, יותר מדי טכנולוגיות רק מזיקות

ג'אווה נהדרת. יש אינספור טכנולוגיות, פרימוורקים וספריות. אני יכול לאנדקס מסמכים בLucene, להריץ חישובים מבוזרים בHadoop, לשמור מידע בMySQL או בnoSQL או בGoogle App Engine או במליון דרכים אחרות. אבל בואו נודה בזה, חלק גדול מהאפליקציות דורשות פחות או יותר אותו דבר: קצת לוגיקה בשרת, UI משובח מבוסס JS וAJAX, ושמירת מידע בRDBMS. לא מדובר על מדע טילים ולא צריך אלף פרימוורוקים מתוחכמים בשביל זה. לכן אני מוותר על הגמישות והתשתיות של ג'אווה לטובת סטנדרט אחיד ופשוט, אינגרטיבי באופן מלא, קריא, קליל, מהיר ונוח.

אז מה עם ג'אווה בכל זאת?

Java בהחלט לא הולכת לפח. היא תשאר שפה חשובה וחזקה והטכנולוגיות הרבות שפותחו סביבה ימשיכו לשרת אחרים ואותי עוד שנים ארוכות. בהחלט אשקול פיתוח פרוייקטים בג'אווה במקרה הצורך אבל כשמדובר בפיתוח WEB פשוט, אני אבחר במשהו קליל ומהיר יותר וכרגע Ruby On Rails עונה בדיוק על הדרישות.