האדם (העובד) הורסטילי

לאחרונה יוצא לי יותר ויותר להעזר בשירותיהם של אנשי מקצוע שונים: קריאיטיב, מרקום, מפיקי סרטונים, מעצבי מוצר, מעצבים גרפיים, בוני אתרים, אנשי שיווק ועוד. אם יש משהו שמשגע אותי זה שבשנת 2015 אנשים מרשים לעצמם לא להיות ורסטילים ועוד בתחום ההי-טק. יתרה מכך, אני מוצא יתרון אדיר לביצועיסטים שיכולים לקחת כל משימה על פני ה"מומחים" שלא זזים מפינת הנוחות שלהם.

דוגמאות? בבקשה:

צלמי סטילס שלא עושים ווידאו, צלמי וידיאו שלא עושים עריכה, אנשי מרקום שלא עושים שיווק ברשתות חברתיות ("אני רק כותבת את התכנים"), אנשי שיווק שרק "מתמחים בקידום אפליקציות", אנשי שיווק לא מוכנים לעשות את השיווק אלא "אנחנו מתכננים את האסטרטגיה". מה לעזאזל אני אמור לעשות עם "אסטרטגיה"??? אחרים כותבים אבל "מצטערת, לא יודעת לכתוב על דברים טכניים", מעצבי אתרים שלא עושים את התכנות או לא עובדים עם מתכנת-שותף (עושים רק את העיצוב), מתכנתי קליינט שלא עושים סרבר ולהפך, מתכנתי אנדרואיד שלא כותבים iOS, מומחה OpenCV שמוכן לכתוב רק לWindows והרשימה ארוכה עד מאוד.

זה לא שיש פסול בלהיות מומחה בתחום ספציפי אבל בעולם התחרותי של היום, אנשים מתלוננים שאין מספיק עבודות אבל לא מוכנים להכנס לגוגל ולהשקיע קצת בללמוד משהו שהוא מעבר ל2 ס"מ שהם מתעסקים בו. באמת צלם וידיאו לא יכול ללמוד לערוך סרטון? ויוצרי סרטוני אנימציות לא יכולים לערוך סרטון רגיל על הדרך? מדובר בהבדלים כאלה גדולים? מדע טילים?

תבינו חברים יקרים, אני מבין שכולכם למדתם תארים וקורסים אבל היום עם גוגל והאינטרנט וכל המידע הפרוס, אין שום תירוץ לא להיות רב תחומיים. לא אומר שמתכנת צריך לדעת לייצג לקוחות בבג"צ או שרופא משפחה יעשה ניתוחי מוח, אבל קצת, קצת ראש גדול.

ולמי שדואג שיעשה עבודה לא מקצועית: המבחן צריך להיות האם הנזק הפיך. גם אם תכנתת אפליקציה גרועה, קוד לא מושלם, עריכה בינונית, כתבה לא מדוייקת תמיד אפשר לשנות. רק אם הפסדת תיק בבית משפט, הרגת בנאדם על שולחן הניתוחים או ירית לכיוון הלא נכון אז אי אפשר לתקן.

אז אנשים יקרים, קחו נשימה, תקנו ספר, כנסו לאינטרנט, חפשו בפורומים, תלמדו מה שצריך ותנו פתרון כולל. אין יותר "אני מומחה לכתיבת קלאסים בC++ גרסה 12.5 במערכת הפעלה לינוקס הפצת רדהאט".

אגב, ביצועיסטים אמיתיים, כאלה שיקחו כל משימה (וגם ילמדו אותה לעומק ויעשו אותה ברצינות) הם בני אלמוות. יש להם עבודה מגיל 17 ועד גיל 65 (ואני מכיר עובדים בשני הגילאים האלה), הם תמיד מבוקשים, תמיד מרוויחים מעולה, תמיד צעד אחד לפני כולם והעיקר: תענוג לעבוד איתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *